הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence או AI בקיצור) פרצה אל חיינו בסערה בשנים האחרונות ונדמה כי פלשה אל כל תחומי החיים: הפקת תמונות ברגע, סיכומי מאמרים של מאות עמודים בחלקיק השניה, ניתוח מאגרי מידע מורכבים, הלחנת מנגינות מאפס, ועוד ועוד ועוד. כך, ככל שנוקפים הימים, יותר ויותר תחומי עניין "נדבקים" במחלת הבינה המלאכותית.
הפרדוקס הגדול בנוגע לבינה המלאכותית הוא שבמשך שנים חשבנו שהתחומים הראשונים שייפגעו מעלייתה הם התחומים הטכניים והמעשיים כגון הפועלים בבניין, המוכרים בסופר, נהגות האוטובוס. להפתעתנו גילינו שמי שהושפעו קודם הם דווקא תחומי החיים היצירתיים כמו האומנות, הפיסול, ההלחנה, וכן, גם תחומי הכתיבה באשר הם. למרות שגם הראשונים שציינתי מתחילים לראות ניצנים של השפעה בתחומיהם (כמו למשל במקרה של הרובוטים של Boston Dynamics והמחקר בתחום המכוניות האוטונומיות), לפחות לבינתיים, האחרונים הם המפסידים הגדולים.
בין אלה שהושפעו מהבינה המלאכותית היצירתית (Generative AI) נמצאת גם השירה. היום ניתן להקליד ל-ChatGPT תיאור של שיר שהייתם רוצים שיכתוב, יחד עם הנחיות סגנוניות ותבניתיות, וזה ידע להפיק לכם שיר לא רע בכלל בתוך פחות מ-10 שניות. לעתים ממש אפשר לחשוב שהשיר נכתב על־ידי בן אנוש, או אפילו משורר או משוררת מוכרים, אם הבינה המלאכותית נתבקשה לעשות זאת על־ידי המשתמש.
עובדה זו גורמת ללחץ וחרדה אצל כותבות וכותבים רבים, ביניהם גם כותבי שירה. ישנו פחד אמיתי וקיים ש"לא יצטרכו אותנו יותר", שיהיה אפשר להתחזות אלינו ולכתוב שירים כמונו, שנגמרו הימים שבהם אנשים העריכו גאונות ויצירתיות של אנשים כי מעתה אמנים הם ברי החלפה. אם ChatGPT מסוגל לקרוא את כל השירים שאי פעם פרסמתי ולכתוב באמצעותם שיר חדש בשמי, מה הטעם בכלל שאכתוב?
אני קרוב מאוד לנושא של בינה מלאכותית. במקצועי כמהנדס תכנה בניתי ואימנתי מודלים של בינה מלאכותית כדי לפתור מגוון של בעיות שעבדתי עליהן. גם בחיי האישיים אני משתמש רבות בבינה מלאכותית: כל דוא"ל שאני כותב נערך ונבדק על־ידי בינה מלאכותית שמתקנת לי שגיאות כתיב ועוזרת בניסוח, כל העזרים החזותיים שאני משתמש בהם כאן בבלוג מופקים על־ידי בינה מלאכותית, ואפילו הלוגו של האתר, זה עם הדרור הנח על ספר, נהגה ונבנה על־ידי בינה מלאכותית.
בינה מלאכותית לא מפחידה אותי, כפי שנהיגה במכונית לא מפחידה אותי: שניהם כלים שבני אדם יכולים להשתמש בהם לטוב ולרע. על־מנת לשמור על שימוש הוגן בבינה מלאכותית יש צורך אמיתי ברגולציה וביכולת עכיפה. בעיות מסוג זה נפתרו בעבר בהקשרים אחרים ואני מאמין שהן יכולות להפתר גם כאן. כל זה אינו כדי להמעיט בחששות שציינתי לעיל, בדיוק כפי שהחשש לתאונה כאשר אנחנו עולים על ההגה הוא מוצדק. כל שאני טוען הוא שבאופן אישי, אני משוכנע שתהיה לבינה המלאכותית האיזונים והבלמים הנדרשים בעתיד הקרוב.
בהקשר של כתיבה בכלל וכתיבת שירה בפרט, בפוסט הזה אני מבקש לתקוף את הנושא של הבינה המלאכותית מארבע זוויות שונות: הכותבים, הקוראים, הבינה המלאכותית עצמה והחברה האנושית. כל זווית כזו תציג נקודת מבט שונה על ההשפעה של בינה מלאכותית על חווית הכתיבה והקריאה של שירה. אני מאמין שכל מי שקורא או קוראת את השורות האלו עכשיו ירגישו הרבה יותר בנוח עם בינה מלאכותית עם תום הקריאה של פוסט זה.
בואו נצא לדרך.
הכותבים
בואו נתחיל מהבסיס: אם אתה קורא לעצמך משורר אבל מבקש מבינה מלאכותית שתכתוב את השירים עבורך, אתה מפסיד בעצם פעמיים.
קודם כל, אתה מפספס את ההנאה הצרופה שבתרגום הרגשות והרעיונות שלך למילים. אתה לא נותן לעצמך פורקן רגשי, אתה לא חושף את הנפש שלך באמת, אתה מבקש ממישהו אחר שיעשה זאת בעבורך. העובדה שאותו "מישהו" אינו יצור אנושי לא משנה כל־כך בהקשר זה, כי באותה מידה יכולת לשלם למשורר או משוררת אחרים שיכתבו את השיר בשבילך והתוצאה הייתה זהה.
בנוסף לכך, הקוראים שלך מפספסים את ההזדמנות להתחבר אליך רגשית. כלומר, אתה מונע מהם את ההזדמנות לראות את זיו נפשך, את האמת הפנימית שלך. אתה מסתתר מפניהם, מעלים את החלקים שלא נוח לך שהם יראו, ובכך מחלל את חווית הקריאה שלהם.
אנשים כותבים שירה מסיבות שונות. אני לא יכול למצוא אפילו סיבה טובה אחת למה כותבת או כותב שמעריכים את עצמם יתנו לבינה מלאכותית לגנוב מהם את הזכות לכתוב שיר שאחרים יקראו. זה לגמרי לשים לעצמך מקלות בגלגלים.
היכן בינה מלאכותית כן יכולה לעזור לכם? לראייתי, בינה מלאכותית היא כלי עזר נהדר לעריכה עצמית, וגם אני משתמש בה לעתים ככזאת. לאחר שאני מסיים לכתוב שיר, לפעמים אני כותב ל-ChatGPT לתת לי הערות על השיר, וזה יודע להעיר בנושאי דקדוק או משלב לשוני. ההערות שלו מאוד גנריות, ולרוב אני ממש לא מסכים איתן, אבל לפעמים אני מוצא בהן ערך.
בהערת אגב, חשוב לי לומר כי לעת עתה אני באמת ובתמים מאמין שבינה מלאכותית אינה יכולה להחליף עבודת עריכה מסודרת עם עורך מקצועי (אנושי). הטכנולוגיה עדיין לא מפותחת דיה לשם כך, אבל בהחלט ייתכן שתהיה כזאת בעתיד הקרוב.
הקוראים
כשאת קוראת שיר, את קוראת הרבה יותר מהמילים שעל הדף: את מגלה את עולמה הפנימי של כותבת השיר דרך בחירת הפיסוק, העימוד והמשלב שלה, דרך הקונטקסט (מה שלא נאמר בשיר) והאינטרטקסט (מה שנאמר בשיר אך מתקשר לתוכן שמחוץ לשיר), דרך חשיפת סיפור החיים של הכותבת כפי שהוא עולה מהשיר, ועוד. כלומר, השיר הוא אינו סתם סיפור על מעשה שהיה, והוא גם לא רק תמונה קופאת של מצב רגשי. השיר הוא בעצם פאה אחת מקובייה רבת ממדים שהשיר הוא רק צד אחד שלה. חוויית הקריאה של השיר מכילה את כל הפאות הללו, גם אם באופן בלתי מודע.
כאשר אנחנו קוראים שיר שנכתב על־ידי בינה מלאכותית, אנו גוזלים מאיתנו את כל שאר החוויות שתיארתי למעלה: לבינה מלאכותית אין סיפור חיים, אין פחדים ואין קשיים, אין כאב או טראומה וגם אין זכרון מתוק או אושר עילאי. אמנם השיר יכול להיות יפה אסטתית, אולי אפילו מרגש, אך הוא לא יתאר חוויה אנושית אמיתית, אלא יהיה רק חיקוי של חוויה כזאת.
כמובן שתמיד יהיו אלו שיפרסמו שירים שכתבה בינה מלאכותית תחת שמם, כמו שתמיד יהיו גנבים ומתחזים. ייתכן גם שאפילו לא נגלה שהם מתחזים ונחשוב שהשיר באמת שלהם. אבל האדם נקשר לשיר בגלל החוויה האנושית, וזו אינה ניתנת לזיוף. כותב שמפרסם שיר שנהגה על־ידי בינה מלאכותית לא ידע לתאר איך חוויות חייו הובילו אותו לכתוב את מטאפורה ספציפית ולא אחרת, והמטאפורה עצמה לא תנבע מתוך עמקי חוויות החיים האישיות שלו. זהות הכותב היא חלק מטביעת האצבע של השיר, ואת טביעת האצבע לא ניתן להחליף באותות חשמליים חסרי תודעה.
הבינה המלאכותית עצמה
כמה מילים על מאחורי הקלעים של בינה מלאכותית: האופן שבו בינה מלאכותית יצירתית מייצרת "יצירות אומנות" היא באמצעות שתי שיטות – דוגמאות (למידה מונחית) או חיזוקים (למידה בלתי מונחית). מבלי להכנס לפרטים, בשתי דרכים אלו מי שקובעים מה הוא שיר טוב הם בני אדם, והבינה המלאכותית מנסה לנחש בצורה מיטבית מה קורא אנושי יחשוב שהוא שיר טוב.
זו הסיבה שמודלים של בינה מלאכותית כל־כך טובים בחיקויים. אם אבקש מהבינה המלאכותית לכתוב לי שיר על בננה בסגנון של המשוררת יוכבד בת-מרים, היא תדע לעשות זאת ללא כל בעיה, זאת מכיוון שככל הנראה שיריה של בת-מרים היוו חלק מהדוגמאות שעליהן התאמנה הבינה המלאכותית. כמובן שהשיר יהיה רק חיקוי, הוא לא יהיה תוצר של דחף אמיתי שעלה במשוררת. גם אם השיר יהיה קריא, או אפילו נחמד, לא תהיה בו כל תועלת רוחנית, כי הוא לא נוצר בתהליך רוחני.
השירים היחידים שבינה מלאכותית תדע להפיק הם שירים שמורכבים מקולאז' של דוגמאות שהבינה המלאכותית למדה אותםהם. אין ביכולתה של הבינה המלאכותית לכתוב דבר שהיא לא נתקלה בו קודם, ולכן היא לעולם לא תהיה מקורית או שנונה; היא לעולם לא תדע להציע חידושי לשון, כי היא מוגבלת לאוצר המילים (מה שקרוי בשפה המקצועית טוקנים) ששימשו בבניית המודל. מי שמנסים לטעון ליצירתיות אמיתית בבינה מלאכותית כנראה אינם מכירים מספיק את המנגנונים שלפיהם לומדת הבינה המלאכותית.
החברה
לבסוף, השאלה הגדולה היא מה אנחנו כחברה בוחרים לקדש. מה נבחר לקדש בעתיד שבו גם ישויות וירטואליות כותבות שירה? האם נקדש שירים קלים ונעימים לאוזן? אולי נבחר לקדש שירים פשוטים עם מסר ברור? אולי נעדיף את השירים המורכבים ובעלי מספר המילים הגדול ביותר?
אם עד היום בחרנו לקדש שירים על מקוריותם, יצירתיותם, על האמת הפנימית שהם מגלים על הכותב או הכותבת, הרי שעכשיו כשאותו כותב יכול להיות גם בינה מלאכותית עלינו לשים לב מה תופס אותנו בשיר. אם אנחנו כחברה נחליט שאנחנו מקדשים את בני האדם על פני המכונה, הרי שהשירה במתכונתה הנוכחית לא תעלם ואף לא תפגע, כי אנשים תמיד ירצו להביע את עצמם רגשית ולהקשר רגשית לאנשים אחרים. אם אנחנו נחליט ששיר קליט או נוח או פשוט אינו העיקר, אלא האמת הפנימית, סיפור החיים ותפיסת העולם העולים מן הטקסט הם החשובים, משוררות ומשוררים ימשיכו לכתוב שירים שירגשו אותנו ושיעניקו לנו ערך מוסף מקריאתם.
סיכום
את הטקסט שאתם קוראים עכשיו יכולתי בקלות רבה לתת לבינה מלאכותית לכתוב עבורי. על הנייר, זה היה הדבר ההגיוני לעשות: זה היה חוסך לי זמן והייתי יכול לכתוב יותר פוסטים בכל חודש; זה היה קל יותר ולא הייתי צריך להתאמץ כל־כך לנסח את המחשבות שלי; יכול להיות שלבינה המלאכותית היו נקודות שאני לא חשבתי עליהן, ואז הייתי נשמע חכם יותר; היא אולי הייתה מנסחת דברים יותר טוב ממני, ואז אתן ואתם הייתם מבינים יותר טוב למה התכוונתי; דברים רבים היו יכולים להיות נוחים הרבה יותר אם רק הייתי נותן לבינה המלאכותית לעשות לי את העבודה.
אבל מה היה קורה אם הייתי עושה זאת? כולנו היינו מפסידים: אני לא הייתי מרגיש סיפוק מהמחשבה שאני משתף מהניסיון שלי ומהידע שלי, כי זה לא הידע שלי שעל הדף; אתם לא באמת הייתם מקבלים ממני ידע שאני מאמין בו ושאני חושב שהוא חשוב, אלא מה שהמכונה אמרה לי להגיד שהיא חושבת שאתם צריכים; וגם השירה והאומנות היו מפסידות, כי בני אדם כותבים כי זה מסב להם הנאה כלשהי, ולמכונה אין רגשות ואין הנאות.
אני לא אומר שבינה מלאכותית לא הייתה מעורבת בפוסט הזה. חלק מהעזרים החזותים שאתם רואים בפוסט הזה נבנו על-ידי בינה מלאכותית, וכן בינה מלאכותית ערכה חלק מהטקסט (חלק זעום, יש להגיד) והציעה ניסוחים אחרים משלי שאת חלקם קיבלתי. בינה מלאכותית היא כלי עזר נהדר. היא לא הולכת להחליף אותי, היא הולכת ללוות אותי ולעזור לי, כי אני יודע לשים אותה במקום הראוי לה. אם כולנו נדע לעשות זאת, כולנו נרוויח.
אני מקווה שהפוסט הזה עודד אתכן ואתכם קצת לגבי בינה מלאכותית וכתיבה. אם אתן ואתם לא מתכוונים לתת לבינה המלאכותית להחליף אתכם בזמן הקרוב ואתם מחפשים מישהו שיעזור לכם לעלות לשלב הבא עם השירים שלכם, אני כאן בשבילכם. אני יכול לעזור לכם בעריכת השירים, תרגום וליווי מקצועי ואישי בתהליך האומנותי שלכם.
מעבר לכך, אתן מוזמנות ואתם מוזמנים להרשם לאתר כדי לקבל עדכונים שוטפים על פוסטים כמו זה, סדנאות והרצאות, שירים חדשים ועוד. הרשמה בראש הדף מצד ימין.
Comments