חוק הכותרות של בטרידג' קובע כי בכל מאמר או כתבה שבהן יש שאלה בכותרת, התשובה לשאלה זו היא בהכרח "לא". לצערי, גם במקרה של השאלה המופיעה כאן למעלה התשובה העצובה והמדכדכת היא "לא".
עם זאת, מה שחוק בטרידג' מפספס בדרך כלל הוא העובדה שלמילה "לא" יש רבדים רבים. למשל, כל ילד יודע שיש הבדל מאוד גדול אם אמא אומרת "לא" לבין אם היא אומרת "לא עכשיו". בעוד ה"לא" הראשון הוא מוחלט ותמידי, ה"לא" השני הוא פתוח ומאפשר, "לא" שאפשר למצוא בו גם את ה"כן" שיגיע אחר כך. ה"לא" העונה על הכותרת של הפוסט הזה, הרבה יותר דומה לסוג השני מאשר לסוג הראשון.
כשכותבות וכותבים אומרים שהחלום שלהם הוא "לעשות כסף" מהכתיבה, לרוב הם בעצם מתכוונים ליצירת הכנסה קבועה שמאפשרת רווחה כלכלית ממכירת הספרים שלהם. עבור 99.9% מהכותבים בישראל, ובפרט כותבי השירה, החלום הזה הוא חלום בלתי אפשרי.
קצת מספרים יעזרו. ספר שירה ממוצע בישראל עולה בין 30 ל-70 שקלים (לשם השוואה, ספרי האחרון "עולם חדש משוגע" עולה 58 שקלים ללא הנחה). כדי לייצר משכורת מינימום חודשית של 6000 שקלים יש למכור כ-100 ספרים כל חודש. גם המשוררות והמשוררים המצליחים לא מגיעים למספרים הללו לאורך זמן, למעט אולי בחודשים הראשונים. החלום הזה איננו מציאותי למרביתנו.
עם זאת, ישנה אפשרות ריאלית לעשות כסף מכתיבה גם מבלי להיות משוררת רבת־מכר. כדי להבין איך ניתן לממש את האפשרות הזאת יש להפריך מספר מיתוסים שכותבות וכותבים רבים מחזיקים בהם (וגם אני החזקתי בהם בשלב כזה או אחר). בפוסט הזה אנסה להפריך את המיתוסים הללו ולהציג אפשרות אחרת להתפרנס מהאומנות שלכם ושלכן.
מיתוס ראשון: אבל אחרים מתפרנסים משירה
כשאנחנו חושבים על המשוררים העבריים הגדולים כגון אלתרמן, גולדברג, זך ושלונסקי, אנחנו חושבים בעיקר על השירה שלהם, שכן אנחנו זוכרים אותם בעיקר בזכותה. עם זאת, כשנכנסים לעומקן של הביוגרפיות של האישים הללו מגלים כי כולם התפרנסו ממלאכות אחרות ממלאכת השירה: אלתרמן כתב טורי דעה וביקורת בעיתונים, גולדברג היתה מרצה באוניברסיטה ושלונסקי עבד בתור עורך בעיתונים "דבר" וה"ארץ".
מעבר לכך, חשוב לזכור שרבים ורבות מהמשוררים הגדולים בהיסטוריה לא התפרנסו, נקודה. חלקם היו, הלכה למעשה, רעבים ללחם ועניים. גם המשוררים הטובים ביותר בהיסטוריה לא התפרנסו מהשירה שלהם. המחשבה שכן היא מיתוס הרסני ושקרי.
מיתוס שני: אפשר למדוד איכות שירים בכסף
במקרים רבים כסף מהווה מדד נהדר כדי לדעת אם אומנות היא טובה דיה או לא. אנשים מוכנים לשלם הון תופעות על מנת להחזיק בבתיהם ציור של אנדי וורהול או קלוד מונה. עם זאת, כסף הוא לא המדד האולטימטיבי, ובמקרים רבים הוא אפילו מדד שקרי.
הקלישאה אומרת שואן גוך לא מכר אפילו לא ציור אחד בחייו. אמנם מדובר הקלישאה, אבל אם חושבים לעומק על הקלישאה הזו, מגלים אמת חשובה הרבה יותר: ציוריו של ואן גוך היו יחודיים ומשמעותיים עוד בחייו. העובדה שאנשים סירבו לרכוש ממנו יצירות היא דוגמה מובהקת שלאומנות יש שווי שאינו יכול להמדד בכסף, ואם ננסה למדוד שווי של אומנות בכסף נפספס יצירות אומנות נפלאות.
מעבר לכך, אומנות טובה לעתים איננה מסחרית וקשה מאוד לשווק אותה. רק נסו למכור למישהו את הספר "התפסן בשדה השיפון" על בסיס העלילה שלו בלבד. רובכם כנראה לא תצליחו. מה שהפך את "התפסן" לספר כל כך נמכר הוא לא העלילה או המסחריות של הספר, אלא סגנון הכתיבה המטלטל והנרטיב החתרני.
ולבסוף, תרשו לי לשתף אתכם בסוד קטן ומעצבן: לעתים קרובות, הצלחת המכירות של ספר שירה מושפעת הרבה יותר מפוליטיקה פנימית וקשרים של המשורר או המשוררת מאשר לאיכותו.
מיתוס שלישי: שירה היא מוצר, ועל מוצר משלמים
רובנו לא משלמים ישירות על האומנות שאנחנו צורכים: אנחנו משלמים לנטפליקס ודיסני+ על שירות הסטרימינג, ולא לכל סדרה וסדרה משודרת; אנחנו משלמים לספוטיפיי ואפל מיוזיק ולא על כל שיר ושיר שאנחנו משמיעים; אנחנו משלמים על כרטיס כניסה למוזיאון הלובר כדי לראות מגוון של יצירות, לא על כרטיס לראות את המונה ליזה בלבד.
הקהל שלכן ושלכם לא רגיל לשלם ישירות על האמנות שהוא צורך. לרוב הוא משלם על הפלטפורמה שבה הוא צורך את האומנות הזו. כדי לגרום ל"לקוח" לשלם על האומנות שאתם מייצרים, אתם חייבים לגרום לו לאהוב את האומנות שלכם באופן מיוחד. כדי שלקוח ישלם לכם על יצירה אחת בלבד שאינה מגיעה עם מגוון של יצירות לבחירתו, הוא צריך לרצות לצרוך רק את האומנות שלכם.
מיתוס רביעי: כסף הוא מניע טוב לכתיבה
קשה מאוד לעשות אומנות כשרעבים ללחם או כשאתם לא יודעים מאיפה לסגור את החודש. ישנה אומנות שצומחת מתוך מצוקה או משבר, אבל לרוב הכותבות והכותבים הטובים ביותר שאני מכיר כותבים מתוך שוויון נפש ומנוחה, גם אם נושא הכתיבה שלהם הוא הקושי. כדי לכתוב שירה טובה על המשוררת להיות במצב של בהירות נפשית, ולרוב לא ניתן להיות בבהירות כזאת כשהכל מסביב אפור.
מעבר לכך, כשמקור הפרנסה שלכם הוא הכתיבה, הצורך האומנותי הופך להיות משני לצורך המסחרי. כלומר, לא תייצרו אומנות שבאמת מגרדת את העקצוץ הזה שהוביל אתכם לכתוב מלכתילה, אלא תעדיפו לכתוב משהו "קל ללעיסה" שהקהל שלכן יאהב. הסתמכות על כסף כמניע לכתיבה מובילה בהכרח לאומנות מסחרית, ולא לכזו שמשנה סדרי עולם.
אין שום דבר רע באומנות מסחרית, באמת שאין, אבל כדי לכתוב שירה כנה ואמיתית היא צריכה לנבוע מדחף פנימי, והדחף הזה מתערפל כשנכנס אליו הצורך למצוא חן בעיני הקוראים. מניסיון שלי ושל אחרים – זה לא עובד.
אז מה כן?
אם הכתיבה בוערת לך בנשמה, אם את מאוהבת במילים, אם חשוב לך להביע את עצמך, שירה היא דרך נהדרת לעשות את כל זה. עם זאת, כפי שכבר ציינתי, שירה אינה יכולה להיות מקור פרנסה עקרי. לעומת זאת, כתיבה באופן כללי יכולה להיות מקור פרנסה נפלא. אנשים רבים מתפרנסים מכתיבה: קופירייטרים (כתיבה שיווקית), בלוגרים, מבקרים, כתבים, עורכים, יועצים אסטרטגיים ועוד. כל אחת ואחד שאוהבים את המילה הכתובה והמדוברת יכולים למצוא את המקום שבו כשרון הביטוי שלהם יביא ערך.
גם המשוררות והמשוררים הגדולים ביותר של זמננו אינם מתפרנסים מכתיבה. הם מתפרנסים מעריכה, מהוראה, מהעברת סדנאות, מפרסים ומענקים ממשלתיים, ולעתים הם מרוויחים גם ממכירת ספרים. עם זאת, מקור ההכנסה העקרי שלהם הוא לא השירה עצמה, אלא תחומי הכתיבה הרחבים יותר המקיפים אותה.
את לא צריכה לוותר על החלום שלך להיות משוררת, אתה לא צריך לוותר על החלום לעסוק במילים. למילים שלכם יש מקום שבו הם יכולים לתרום לחברה ולעצמכם, כל שעליכם לעשות הוא לגלות לאיזה סוג כתיבה אתם מתחברים ולמצוא את דרככם שם. השירה תלווה אתכם לכל מקום שאליו תפנו.
ולבסוף, תרשו לי לסיים בנימה אישית: גם אני לא מתפרנס מהשירה שלי. במקצועי אני מהנדס תוכנה, ואת ההכנסה שלי אני עושה מכתיבת קוד ואימון מודלים של בינה מלאכותית. עם השנים למדתי שכתיבת קוד ובניית מוצרי תוכנה יכולות להיות פואטיות מאוד, וגם שם אני מוצא שירה. חשוב לי להדגיש שהשירה מעולם לא הייתה תחביב עבורי, ובראייתי היא קריירה שניה שאני מקדם במקביל להיותי מתכנת. אני מתקדם בשני הכיוונים הללו בו בעת. אני נהנה מהחופש שיש לי להתפרנס ממקצוע שמאפשר לי לחיות בכבוד, ומצד שני יש לי את השקט הנפשי לעשות את האומנות שבוערת בי.
אני מאחל לכולכן ולכולכם שתכתבו שירה כי היא בוערת בעצמותיכם, ולא בשביל השקל.
תודה רבה שנשארתם עד פה. יש עוד תוכן רב כמו זה שמחכה לכם כאן באתר. אני מזמין אתכם להרשם לאתר שלי כדי לקרוא עוד פוסטים כמו זה שיעזרו לכם לשפר את יכולות הכתיבה שלכם.
הרשמה לאתר בראש הדף מצד שמאל.
שלום, שגיא. תודה על הכתבה המעשירה. רציתי לשאול למה בחרת להיות מהנדס?
בתודה, נתן - מהנדס אלקטרוניקה וכתב שירים בעבר.