חולה 306312
- שגיא שדור
- 1 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
2020
א. חליתי
חָלִיתִי כְּפִי שֶׁהָעוֹלָם
חָלָה, וְהַיֵּאוּשׁ
דָּבַק גַּם בִּי.
וְלֹא עָזַר הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף
וְלֹא עָזְרָה הַמַּסֵּכָה עַל הַפָּנִים
הָיִיתִי אֶחָד
מֵעֶשְׂרוֹת אֲלָפִים
שֶׁהִדְבִּיקוּ אֲחֵרִים.
וְהָרְחוֹב שָׁתַק.
וְהַלֵּב הָמָה.
וְהַפַּחַד חִלְחֵל
דֶּרֶךְ כָּל הַפְּרוֹזְדּוֹרִים.
וְהַחֶדֶר הִצְטַמְצֵם.
וְהַדֶּלֶת נִנְעֲלָה.
וּפִתְאֹם – לְבַד,
כְּמוֹ כָּל הָאֲחֵרִים.
ב. חקירה אפידמיולוגית
מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁבְתִּי
שֶׁאֶתְנַצֵּל
עַל שֶׁפָּגַשְׁתִּי בִּידִידַי,
עַל שֶׁחִבַּקְתִּי אֶת אָבִי,
עַל שֶׁנָּשַׁקְתִּי לְזוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב.
"נַסֵּה לְהִזָּכֵר
בְּמִי פָּגַשְׁתָּ
מִיּוֹם שֵׁנִי וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה"
אֲנִי דּוֹמֵם,
מוֹנֶה קָרְבְּנוֹתַי,
אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי.
ג. בידוד
אֲנִי שָׁקוּעַ בְּצִנּוֹק מִטָּה
וְאֵין לִי כָּל נֶחָמָה
מִלְּבַד סִדְרוֹת הַטֵּלֵוִיזְיָה
שֶׁעַל הַמִּרְקָע
שֶׁמַּזְכִּירוֹת לִפְרָקִים קְצָרִים
שֶׁהָיוּ כָּאן פַּעַם
חַיִּים אֲחֵרִים.
וְזֶה רַק כַּאֲשֶׁר
מִישֶׁהוּ פִּתְאֹם מִתְקַשֵּׁר
שֶׁאֲנִי מַצְלִיחַ לְהַבְדִּיל בֵּין
בֻּלְמוּס צְפִיָּה אֶחָד לְאַחֵר.
הַשִּׂיחָה מִתְנַתֶּקֶת,
חֶדֶר רֵיק,
דְּמָמָה שׂוֹרֶרֶת.
אוּלַי אִישַׁן קְצָת, אֲנַסֶּה לְהִמָּלֵט,
הֲלוֹא זֶה כָּל מַה שֶּׁהַגּוּף מְאַפְשֵׁר
כָּעֵת, כְּמוֹ יוֹדֵעַ כִּי מִכָּאן
אֵין כָּל דֶּרֶךְ לָצֵאת.
נַפְשִׁי הָעֲיֵפָה מְבַקֶּשֶׁת חֵרוּת,
לֹא מְחַכֶּה לִי דָּבָר
בָּעֵרוּת.

ד. תופעות לוואי
הֵם מְסַפְּרִים
עַל קְשָׁיֵי הַנְּשִׁימָה,
עַל אָבְדַן הַטַּעַם וְהָרֵיחַ,
עַל הַסְּחַרְחוֹרוֹת.
הֵם לֹא מְסַפְּרִים
עַל קְשָׁיֵי הַנְּשָׁמָה,
עַל אָבְדַן הַטַּעַם
לָקוּם לְעוֹד יוֹם.
זֶה רַק נְגִיף,
אֲנִי מַזְכִּיר לְעַצְמִי,
וַאֲנִי רַק אֶבֶן נֶגֶף
שֶׁנִּקְרְתָה בְּדַרְכּוֹ.
זֶה לֹא אִישִׁי.
ה. החלמה
כְּשֶׁתִּקְווֹת הַהַחְלָמָה הִתְעַמְעֲמוּ לִכְדֵי כְּלוּם
וַחֲלוֹם הָעוֹלָם הַחִיצוֹן הִתְבָּרֵר כְּאַשְׁלָיָה
הִתְחַוֵּר לִי
שֶׁמִּתָּא חַדְרִי אֵצֵא יוֹם אֶחָד
אַךְ מֵרֹאשִׁי לֹא אֵצֵא לְעוֹלָם.
שָׁמַעְתִּי בַּחֲדָשׁוֹת
שֶׁגַּם כְּשֶׁכָּל הַסִּימְפְּטוֹמִים נֶעֱלָמִים
אֲנַחְנוּ הַנְּגוּעִים נִשְׁאָרִים חוֹלִים,
לֹא מוּדָעִים
שֶׁשְּׁאֵרִיּוֹת נְגִיפִיּוֹת
עוֹד יִתְּנוּ אוֹתוֹת בְּמֹחֵנוּ
שָׁנִים אַחֲרֵי שֶׁנַּחְלִים.
וַאֲנִי מֵבִין עַכְשָׁו
שֶׁהַמַּחֲלָה,
הַמַּחֲלָה הָאֲרוּרָה,
הִיא חֵלֶק מִמֶּנִּי.
ו. מכתב שחרור
טֵלֵפוֹן בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם,
חָמֵשׁ דַּקּוֹת,
זֶה כֹּל שֶׁהָיָה צָרִיךְ
כְּדֵי לְנַסֵּר אֶת הַסּוֹרָגִים
שֶׁל תָּאִי הַסָּגוּר.
בַּחוּץ שָׁקֵט,
עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
שׁוּב פָּגַשְׁתִּי בִּידִידַי,
חִבַּקְתִּי אֶת אָבִי,
נָשַׁקְתִּי לְזוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב,
וּבְסוֹף הַיּוֹם
חָזַרְתִּי לַתָּא.
ז. שיקום
אֵין תָּכְנִית לְשִׁקּוּם אֲסִירִים
לְחוֹלִים עִם תַּסְמִינִים קַלִּים.
הֲרֵי רֵאוֹתַי לֹא קָרְסוּ
כְּמוֹ הַמְאֻשְׁפָּזִים בְּבָתֵּי הַחוֹלִים.
אֵיךְ אוּכַל לְהַסְבִּיר
שֶׁמֵּאָז לֹא חָזַרְתִּי לִנְשֹׁם?
שירים כמו זה וכן מאמרים בנושא אומנות המילה הכתובה מתפרסמים כאן באתר כל העת. אם זה נשמע מעניין, אני רוצה להזמין אותך להירשם לאתר על-ידי לחיצה על כפתור ההרשמה בראשית הדף מצד ימין.
Comments