המילים שאנחנו כותבים, השורות שיוצאות מהידיים שלנו, הן השתקפויות של הנפש שלנו. כשאנחנו קוראים את המילים של המשוררות הגדולות בהיסטוריה, אנחנו למעשה נחשפים לעמקי הנפש שלהן, לרבדים הכמוסים ביותר שלהן. זאת המתנה שהן השאירו לנו. אנחנו לא מסוגלים לדמיין לעצמנו שמישהו אחר התערב בכתיבה שלהן, או אפילו, רחמנא ליצלן, שינה משהו במילים שלהן.
זאת הסיבה שלמרבית הכותבות והכותבים יש התנגדות טבעית לתהליך עריכה עם עורך או עורכת מקצועים. ככותבים אנחנו מרגישים שפולשים לנו למרחב, שפוגעים לנו בקודש הקודשים, שמצנזרים לנו את הנפש, שמתערבים לנו בדבר האישי והפרטי ביותר.
אני זוכר את הפעם הראשונה שאני עברתי תהליך עריכה שכזה.
זה קרה כשעבדתי על ספר השירה הראשון שלי, "הרים וגבעות". הגעתי לפגישה ראשונה עם העורך והמו"ל שלי יואב גלבוע בבית קפה בתל-אביב.
הגעתי לפגישה מוצף בחששות: מה אם הוא יגיד לי למחוק משהו שאני אוהב? מה אם הקול שלי יילך לאיבוד והשירים יהפכו להיות יותר שלו מאשר שלי? מה אם אני לא אוהב את הגרסה החדשה של השירים על פני הגרסה הישנה? כל הפחדים הללו מילאו אותי והטרידו אותי.
שיתפתי את יואב בחששות שלי. יואב הקשיב ברוב קשב ולבסוף, אחרי ששיטחתי בפניו את כל הפחדים שלי, הוא התרווח בכיסא שלו ופנה אליי.
"היית פעם על הגג של עזריאלי?" הוא שאל אותי.
"לא," עניתי.
"תגיד, אם היית עולה לגג של עזריאלי והיית מגלה שמסביב לגג אין שום גדר או מעקה, האם היית מתקרב לקצה כדי לראות יותר טוב את הנוף?"
"כמובן שלא, זה מסוכן."
"ברור. ואם הייתה שם גדר, האם אז היית מרשה לעצמך להתקרב לקצה לראות את כל הנוף של תל-אביב?"
"אני חושב שכן."
"מצוין. נעים מאוד, אני הגדר."
מה בעצם עורך עושה?
המטרה העקרית של תהליך העריכה היא להפוך את השירה שלכם לנגישה לקהל היעד שלה. כלומר, העורך או העורכת תפקידם הוא לוודא שעוד אנשים יוכלו להנות מהשירה שלכם, גם אם הם לא מכירים אתכם או אתכן אישית. בתוך כך, הנה מספר דוגמאות לדברים שהעורך יכול לעזור לכם בהם בתהליך העריכה:
בהירות: העורך מוודא שהשירים ברורים ובהירים לקוראים שלא מכירים את עולמכם הפנימי ולא מודעים למה שמעסיק אתכם.
חיזוק מטרת השיר: העורך מוודא שהשיר משיג את המטרה שייעד לו הכותב או הכותבת. כלומר, אם השיר אמור להעביר מסר מסויים, העורך עוזר לוודא שהמסר הזה עובר.
עריכה לשונית: העורך יעבור על השירים שלכם ויוודא שאין בהם טעויות בעברית כגון בלבול זכר ונקבה, שגיאות כתיב, פיסוק שגוי וכו'.
עריכה ספרותית: העורך יעזור לכם לחזק את השירים שלכם על ידי שימוש באמצעים ספרותיים כגון אינטרטקסטואליות, מטאפורות ודימויים, פרוזודיה, אליטרציה, אמצעים גרפיים ועוד. כל אלו עוזרים לשיר לפגוש את הקוראות והקוראים בצורה משמעותית יותר.
בניית שפה שירית: במקרה שבו עורכים ספר שירים שלם, העורך עוזר לוודא שלכל הספר יש שפה שירית ברורה ואחידה. אם הספר לא מרגיש כמו מקשה אחת, אלא בליל של שירים שאין שום קשר ביניהם, הדבר עלול לגרום לבלבול אצל הקוראות והקוראים.
(בהערת אגב, יש לציין כי לעתים ישנה הפרדה בין עריכה לשונית לעריכה ספרותית והם אינם מבוצעים על-ידי אותו העורך, אך הדבר נדיר כשזה מגיע לעריכת שירה).
למה אין סיבה לפחד מעריכה
למרות כל החששות והפחדים המוצדקים, אין באמת סיבה אמיתית לפחד מעריכה.
ראשית כל, לעורך אין כל סמכות למחוק או להוסיף דבר לשירים שלכם. עורך טוב יציע אלטרנטיבות, ישאל את השאלות הנכונות, ישקף מה עולה מתוך השורות שלכן ומה לא עולה מהן, ודברים נוספים. אבל אחרי כל זה, אם את ככותבת מעדיפה את המילים המקוריות של השיר שלך כפי שהן, זאת זכותך להשאיר אותן כך. בסופו של דבר, תהליך עריכה, כמו הרבה דברים אחרים בחיים, הוא תהליך של פשרה. לא כל הצעה של עורך או עורכת את חייבת לקבל.
שנית, עורכת טובה היא גם קוראת טובה, כלומר קוראת שתשים לב לפרטים הקטנים והחשובים שהוספת ליצירה ופרטים מעניינים שרק קוראיך המסורים ישימו לב אליהם. אחרי שהיא תקרא את השירים, היא תוכל להגיד לך מה היא הבינה מהם ואת כיוצרת תוכלי ללמוד מכך האם השירים שלך מעבירים את המסר שהתכוונת אליו או לא. ללא תהליך עריכה טוב ומסודר קשה מאוד להגיע למסקנות האלה לבדך.
לבסוף, עליכם לזכור שהעורך שלכם ככל הנראה קרא מאות שירים בחייו, הוא מכיר את רזי השירה העברית, מה עובד טוב ומה לא עובד טוב, ואיך אפשר להנגיש את השירה שלכם לקהל שאליו אתם מכוונים. המטרה שלו היא לא למחוק את הקול הפרטי שלכם, אלא להעצים אותו ולחדד אותו, וזה מה שעורך טוב עושה. אם העורך שלך עשה עבודה טובה, בסוף תהליך העריכה אתה תגיד לעצמך: "ואו, זה בדיוק מה שרציתי להגיד, ועכשיו זה ברור אפילו יותר." אתם תרגישו כאילו מישהו שם מול הפה שלכם מגפון שמכוון ישר ללב של הקוראים שלכם.
מתי אין צורך בעריכה
בסופו של דבר, לתהליך עריכה יש מטרה ברורה והיא לגרום לשירה שלכם להיות נגישה לקוראות וקוראים חיצוניים.
מהסיבה הזאת, אם אתם כותבים רק בשביל עצמכם כדי "לפרוק רגשות" ואין לכם שום מטרה להפיץ את השירה שלכם לקהל רחב ככל האפשר, תהליך העריכה מיותר עבורכם ולעיתים רבות עלול אפילו להזיק.
אני לא מתחבר לביטוי "כתיבה למגירה": יש משוררים שכותבים בשביל קהל ויש משוררים שכותבים בשביל עצמם. אף אחד לא כותב בשביל המגירה כי מגירות לא קוראות שירה. בסופו של דבר, כתיבה היא תהליך רגשי. יש אנשים שבוחרים לחלוק את התהליך הזה עם אנשים אחרים, ויש כאלו שלא. אם אתם מאלו שפשוט כותבים כדי להביע את עצמכם ואין לכם רצון שאלפי אנשים יקראו את השירים שלכם, אתם באמת לא זקוקים לעורך. תמשיכו לכתוב, תמשיכו להנות מהכתיבה, ואל תעצרו לרגע.
עם זאת, אם המטרה שלכם היא לרגש אנשים אחרים, להגיע לקהל קוראים רחב, לכתוב שירה איכותית ומרגשת שתחרט בזכרון של אנשים, אז ללא תהליך עריכה איכותי תתקשו מאוד להגשים את המטרה הזו. בסופו של דבר, אין תחליף לעבודת עריכה עם עורך או עורכת מקצועית.
אז בנוגע לשאלה שבכותרת: מי בכלל צריך עריכה? התשובה פשוטה: אני. ואת. ואתה. כל מי שרוצה שהשירים שלו יגיעו לקהל גדול ככל האפשר וירעידו את הלבבות של הקוראים.
אם את מרגישה שאת מוכנה לתהליך שכזה, אם אתה לא יכול לחכות שהעולם יקרא את השירה שלך, אני כאן בשבילכם. צרו איתי קשר וביחד נצעיד את השירה שלכם קדימה.
אם הגעתם עד לכאן זה ככל הנראה אומר שאתם אוהבים כתיבה, שחשוב לכם להפוך לכותבות וכותבים טובים יותר, ושאהבתם את מה שקראתם. אני מזמין אתכם להרשם לאתר שלי כדי להחשף לעוד פוסטים כמו זה שיהפכו אתכם לכותבות ולכותבים הכי הטובים שיש.
הרשמה לאתר בראש הדף מצד ימין.
Comments