סכמת חריזה: איך אורזים שיר?

המתנה המושלמת

דמיינו לעצמכם את התרחיש הבא:

זה יום ההולדת שלכם. לפני מספר חודשים כבר רמזתם להורים שלכם איזו מתנה אתם מבקשים ליום ההולדת, והם הבטיחו לכם שהם יקנו לכם אותה! אחרי שחגגתם עם חברים בחוץ, אתם מגיעים הביתה, עולים במעלית לכיוון הבית, מתקדמים אל עבר הדלת ונכנסים הביתה, מתרגשים ומצפים למתנה שכל כך חיכיתם לה. כשאתם מגיעים הביתה אתם מגלים שהבית ריק, ההורים שלכם אינם שם, ושהמתנה שכל כך חיכיתם לה זרוקה על הריצפה. זוהי בדיוק המתנה שאותה רציתם, ואתם שמחים על כך, אבל לא כך קיוויתם לקבל אותה.

כעת, נסו לדמיין תרחיש אחר:

זה עדיין יום ההולדת שלכם, ואתם עדיין מצפים לאותה מתנה מההורים שלכם. גם הפעם אתם בדרך הביתה אחרי שחגגתם עם חברים. אתם מתקרבים לעבר דלת הבית ונכנסים דרכה. הפעם, ההורים שלכם מחכים לכם ומברכים אתכם במזל טוב. על השולחן במטבח אתם רואים קופסה עטופה עם סרט. אתם יודעים בדיוק איזו מתנה זו הולכת להיות, אבל אתם עדיין נרגשים לקרוע את העטיפה ולגלות שמה שרציתם אכן נמצא בתוכה.

על פניו, תוצאת הסיפור בשני המקרים זהה: קיבלתם את המתנה שרציתם, המתנה המושלמת. כל ההבדל הוא באריזה, באופן שבו קיבלתם את המתנה. המסקנה המתבקשת היא שאריזות משנות, הן לא סתם נייר עטיפה. זה נכון למתנות, וכפי שנגלה עוד מעט, זה נכון גם לשירים.

איך אורזים שיר?

כשאתן ואתם כותבים שיר מחורז, כלומר שיר ששורותיו חורזות זו עם זו, אתם בוחרים כיצד לסדר את השורות החורזות שבו. אם תסמנו אילו משורות מתחרזות אחת עם השניה תקבלו את מפת החריזה של השיר. מפה זו נקראת בעגה המקצועית סכמת חריזה. דיברנו מעט על סכמות חריזה בפוסטים על צורת הסונטה ועל ההיסטוריה שלה. נזכיר שבסכמת חריזה אנחנו מסמנים כל שורה באות עברית (א', ב', ג' וכו'), וכאשר שתי שורות או יותר מתחרזות זו עם זו, נסמן אותן באות זהה. 

נסתכל לדוגמה על הבית הראשון מתוך השיר "יפים הלילות בכנען" של המשורר יצחק קצנלסון:

"יָפִים הַלֵּילוֹת בִּכְנַעַן,

צוֹנְנִים הֵמָּה וּבְהִירִים;

הַדְּמָמָה פֹה תָשִׁיר, לָהּ יַעַן –

יַעַן לָהּ לִבִּי בְשִׁירִים…"

בבית זה בן ארבע השורות ניתן לראות שהשורה הראשונה חורזת עם השלישית והשורה השניה חורזת עם הרביעית. כלומר, סכמת החריזה בבית זה (ואף בשאר הבתים שבשיר) היא: א ב א ב.

מעקב אחרי השורות החוזרות בשיר יחשוף בפנינו את ה"טופוגרפיה" שלו, את הגבעות והעמקים שלו. לטופוגרפיה זו חשיבות מכרעת בהבנת המהלך השירי שהמשורר או המשוררת מנסים להעביר לנו הקוראים. בפוסט זה נחקור לעומק את משמעות סכמת החריזה וכיצד להשתמש בה על מנת להעביר את התחושה שאנחנו רוצים לייצר בשיר.

סכמת החריזה מהווה ה"טופוגרפיה" של השיר, ההרים והעמקים שלו

סכמת חריזה מרובעת

אחת מצורות הבתים הנפוצות ביותר היא הבית המרובע, כלומר בית הבנוי מארבע שורות. לבתים המרובעים ארבע סכמות חריזה נפוצות.

סכמת החריזה א ב א ב נקראת חריזה מסורגת. דוגמה לשיר בסכמה זו היא שירו של קצנלסון שהבאנו לעיל, אך ישנן דוגמאות רבות ומגוונות לשימוש בסכמה זו.

סכמת החריזה א א ב ב נקראת חריזה צמודה. דוגמה מופלאה לשימוש בסכמה זו ניתן למצוא בשיר "בוקר טוב" מתוך המחזה עוץ לי גוץ לי שכתב אברהם שלונסקי:

"קָהָל נִכְבָּד, בְּרֶגַע זֶה

מַתְחִיל סִפּוּר־הַמַּחֲזֶה,

וְזֶה הָרֶגַע לְגַלּוֹת

אֶת הַנְּפָשׁוֹת הַפּוֹעֲלוֹת –"

סכמת החריזה א ב ב א נקראת חריזה חובקת. זוהי סכמת החריזה של הבתים המרובעים בצורת הסונטה האיטלקית. הנה למשל בית מתוך מחזור הסונטות "אהבתה של תרזה דימון" למשוררת לאה גולדברג:

"מֵחַלּוֹנִי וְגַם מֵחַלּוֹנְךָ

אוֹתוֹ הַגַּן נִשְׁקָף, אוֹתוֹ הַנּוֹף,

וְיוֹם תָּמִים מֻתָּר לִי לֶאֱהֹב

אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לִטְּפָה עֵינְךָ."

(שימו לב כי לאה גולדברג משתמשת כאן בחרוז מדומה בשורות השניה והשלישית, כפי שהזכרנו בפוסט הקודם).

לבסוף, סכמת החריזה  א א ב א נקראת רובעיית. סכמת חריזה זו הגיעה אל מחוזות השירה העברית מהשירה הערבית. אחד המשוררים שהרבו לכתוב בסכמת חריזה זו הוא שמואל הנגיד. הנה לדוגמה קטע מתוך שירו "חדשים משני":

"חֳדָשִׁים מִשְּׁנֵי רֹגֶז חֲרוּצִים 

וְחַיִּים כַּאֲשֶׁר צָרַי חֲפֵצִים,

וְיִרְאַת כָּל אֲשֶׁר יִרְאֶה, כְּאִלּוּ 

אֲנִי טָלֶה וְכָל רוֹאַי שְׁחָצִים"

הבית המשולש

במקרה שבו הבית הוא בן שלוש שורות, מבנה הקרוי טרצט, ישנן מגוון רחב של אפשרויות לסכמות חריזה. ניתן למשל לבחור לחרוז את כל שלושת השורות זו עם זו בסכמת החריזה א א א; אפשר לחרוז רק את שתי השורות הראשונות ולשבור את החרוז בשורה האחרונה בסכמת החריזה א א ב; וכן אפשר לחרוז רק את שתי השורות האחרונות בסכמת החריזה א ב ב.

אחת הדוגמאות החשובות ביותר לסכמות חריזה של בתים משולשים היא הטרצה רימה. שיר בסכמת חריזה זו הוא שיר הבנוי מטרצטים שסכמות החריזה שבהן הם א ב א, ב ג ב, ג ד ג וכן הלאה. כלומר בכל טרצט השורה הראשונה והשלישית חורזות זו עם זו, אבל השורה השניה חורזת עם השורות הראשונה והשלישית של הבית הבא!.

אחת היצירות המפורסמות ביותר בעולם הכתובה בטרצה רימה היא "הקומדיה האלוהית" של המשורר האיטלקי הנודע דנטה אליגיירי. יצירה זו היא פואמה ארוכה המונה 14,233 שורות (!), הבנויה כולה בצורת טרצה רימה. הנה מספר הטרצטים הראשונים של חלקה הראשון של היצירה "התופת" בתרגומו המופתי של זאב ז'בוטינסקי:

"בַּיּוֹם הַהוּא, אֶמצַע שְׁבִיל יָמֵינוּ,

בְּחֹרֶשׁ עַז נִתעֵיתִי; כִּי מָאוֹר

נְתִיב-אֱמֶת בָּאֹפֶל הִטַּמֵּנוּ.

הוֹי מָה אַכזָר הַסֹּבֶך הַשָּׁחוֹר –

אֶת אֵימָתוֹ לֹא יְתָאֵר פִּי גֶבֶר;

גַּם זִכרוֹנוֹ הוּא רַעַד וּמָגוֹר,

וְלֹא יֵמַר מִמֶּנּוּ חֵת הַקֶּבֶר.

אוּלָם בְּתֹם אַגִּיד אֶת הָאֵימָה –

כִּי בֵין אֵימִים נִגלֹה נִגלָה לִי סֵבֶר.

סָר צַעֲדִי מִדֶּרֶך תְּמִימָה

אֶל דֶּרֶך-שָׁוא, וְאֵיך – אֵינִי יוֹדֵעַ:

לִבִּי עֻלַּף בְּרוּחַ תַּרדֵּמָה…"

אריזה חדשה

עד כה עסקנו בעיקר בסכמות חריזה מוסכמות, כאלו שיש להן היסטוריה ארוכה וכותבות וכותבים רבים כתבו בהן. עם זאת, למשוררות ומשוררים ניתן החופש להמציא לעצמם סכמות חריזה שונות ומשונות כראות עיניהם. הנה למשל הבית הראשון מתוך "שיר אהבה ישן" של המשורר נתן יונתן:

"זֶהוּ שִׁיר יָשָׁן -

עַל אָנִיטָה וְחוּאָן

גָּבְהוּ עִשְׂבֵי הַזְּמַן.

וְהַשּׁוֹשָׁן פָּרַח עִם הַחוֹחִים;

הֵם שַׁיָּכִים עַכְשָׁו לַמַּלְאָכִים.

אָנִיטָה לְחוּאָן חִכְּתָה,

אַךְ הוּא אֵחַר לִקְטֹף אֶת רִמוֹנֵי אַהֲבָתָהּ,

גְּבִיעֵי שְׂפָתֶיהָ הוּא עוֹד לֹא שָׁתָה, 

פִּתְאוֹם הַקַּיִץ תָּם -

אַךְ לֹא יִתַּם סִפּוּר אַהֲבָתָם."

לבית זה יש עשר שורות. אם נסתכל על סופי השורות נראה שהשורות הבאות חורזות זו עם זו:

• השורה הראשונה, השניה והשלישית

• השורה הרביעית והחמישית

• השורה השישית, השביעית והשמינית

• השורה התשיעית והעשירית

אם כן, סכמת החריזה של בית זה היא א א א ב ב ג ג ג ד ד. סכמת חריזה זו חוזרת בשאר בתי השיר, אך זוהי אינה סכמת חריזה מוסכמת ולא ניתן למצוא אותה בשירים רבים של משוררים אחרים, אם בכלל. כלומר, נתן יונתן הוא זה שהמציא אותה.

איני יכול להצביע על הגורמים שגרמו לנתן יונתן לכתוב את השיר דווקא בסכמת חריזה משונה זו. יתכן שהסכמה נבעה מצורך אמיתי שעלה בו בעת כתיבת השיר, יתכן כי בחר בה דווקא כי היא שונה ומיוחדת, ויתכן כי היה מדובר ביד המקרה. תהיה אשר תהיה הסיבה, סכמת החריזה הייחודית הזו גורמת לנו להסתקרן, היא מוציאה אותנו מאיזון ומפתיעה אותנו, כמו שכשלון אהבתם של אניטה וחואן בא בהפתעה עבורם.

דוגמה נוספת לשיר שאינו בעל סכמת חריזה מוסכמת הוא שירי "הים עיף מלכת" שפורסם כאן באתר מוקדם יותר החודש. סכמת החריזה בארבעת הבתים הראשונים שלו היא א א ב, כאשר החרוז נשמר מבית לבית. סכמת חריזה זו אף היא אינה סכמת חריזה מוסכמת.

מדוע האריזה החשובה?

אחרי כל מה שאמרנו על סכמות חריזה נשארה השאלה בעינה: מדוע זה חשוב? מה בעצם נותנת לנו סכמת החריזה?

כאשר אנו משתמשים בסכמת חריזה בצורה נכונה, עצם המבנה עצמו של השיר מעביר מסר מסוים. כבר ברמת הסבטקסט, השיר מבצע מהלך רגשי אצל הקורא והקוראת. למשל, חלק מהליצנות בשיר "בוקר טוב" של שלונסקי נובעת מהשימוש בסכמת חריזה צמודה.

אם נתבונן למשל ב"קומדיה האלוהית" של דנטה, נראה שהשימוש בטרצה רימה לא היה מקרי. הטרצה רימה היא סכמת חריזה שבה אין באמת סיום, שהרי תמיד אפשר לכתוב לה בית נוסף שבו השורה הראשונה והשלישית תתחרזנה עם השורה השניה של הבית שהיה עד כה הבית האחרון. כלומר, שיר נארטיבי כמו זה של דנטה, שממשיך וממשיך וממשיך לאורך אלפי שורות, מתאים כמו כפפה למבנה הטרצה רימה.

גם סכמות חריזה בלתי מוסכמות יכולות להיות פונקציונליות. אם נסתכל למשל בשיר "הים עיף מלכת" שכתבתי אני, נבחין בתחושה של סחף שיוצרת סכמת החריזה הרפטיטטיבית א א ב, אשר חוזרת על עצמה לאורך כל השיר עם אותם עיצורים. הסיבה שבחרתי בסכמת חריזה זו היא כדי לדמות את הגאות והשפל של הים אשר סוחפים את הדובר בשיר. הדובר אינו מסוגל להמשיך הלאה ולהתגבר על עזיבתה של אהובתו, והים לופט אותו אליו ואינו מאפשר לו להמלט. במקרה זה לסכמת החריזה יש משמעות רגשית שמתחברת לתמה של השיר.

אם אתם בוחרים לחרוז, אחת ההחלטות החשובות ביותר שאתם צריכים לקבל היא באיזו סכמת חריזה להשתמש. שימוש בסכמת חריזה מתאימה יכול להעצים את התחושה שניסיתם להעביר בשיר ולהפוך אותו לשיר שכולם יזכרו. הדבר החשוב ביותר הוא להיות מודעים לסכמת החריזה, שבפני עצמכם תדעו להסביר מדוע בחרתם בסכמת חריזה זו ולא אחרת.

---

רוצות ורוצים ללמוד עוד על חריזה?

בסוף החודש, בתאריך ה-30 ליוני בשעה 19:00 (שעון ישראל), אקיים סדנת זום בנושא החרוז המודרניסטי. בסדנה זו נדבר על מה הופך חרוז לחרוז, איך חורזים באופן שאיננו בנאלי ומיושן, מה זה חרוז דקדוקי לעומת חרוז מלא או חרוז מדומה, וכמובן - נתרגל!

לפרטים והרשמה לחצו כאן.

לפרטים והרשמה

---

פוסטים כמו זה מתפרסמים כל העת כאן בבלוג.

אם אתם רוצים לעקוב אחר הפעילות בבלוג, לשמוע על סדנאות והרצאות שאני מעביר, לקרוא שירים חדשים שלי, ובכלל לשמור על קשר, אני מזמין אתכם ואתכן להרשם לאתר ולהתעדכן בכל מה שחדש. דוא"ל ממני נשלח לרשומים פעם בחודש - לא יותר, לא פחות.

כפתור ההרשמה בראשית הדף מצד ימין.